ניהול פרויקט בהתחדשות עירונית עוסק לכאורה בהרבה דברים מקצועיים: תהליכים, בעלי מקצוע, הצעות, החלטות, מסמכים ולוחות זמנים.
אבל בסופו של דבר, כמעט כל אחד מהשלבים האלה עובר דרך אנשים. ואנשים לא תמיד מסכימים.
כלים גישוריים שנמצאים בכל שיחה
זו הסיבה שבעיניי יש יתרון משמעותי לכך שמי שמלווה את בעלי הזכויות מחזיק גם בכלים מקצועיים של גישור.
לא כדי להפוך כל מחלוקת ל״הליך גישור״, אלא משום שהכלים נמצאים שם בכל שיחה.
היכולת להקשיב לעמדה ולזהות את הצורך שמתחתיה. להבין מתי התנגדות נובעת מפחד, מחוסר מידע או מתחושה שלא רואים אותי. לנהל שיחה שבה שני צדדים יכולים לא להסכים בלי להפוך מיד ליריבים. ובעיקר — לא למהר לתת פתרון במקום לאפשר לאנשים להגיע לפתרון שמתאים להם.
בפרויקט התחדשות עירונית, שבו קהילה שלמה צריכה לקבל החלטות לאורך תקופה ארוכה, היכולות האלה משמעותיות במיוחד.
כשהמחלוקת רחבה יותר מהפרויקט
לפעמים המחלוקת בכלל אינה קשורה ישירות לפרויקט.
סכסוך בין יורשים יכול למנוע מכירת דירה. מחלוקת בין שכנים יכולה להשפיע על ההתנהלות בבניין. ויכוח משפחתי על העברה בין־דורית יכול לצוף דווקא כאשר מתחילים לדבר על עתיד הנכס.
כאשר נבנה אמון עם מי שמלווה את הפרויקט, בעלי הזכויות משתפים גם בדברים האלה.
המקצועיות היא גם לדעת לזהות את הגבול
וכאן נדרש עוד כלי חשוב של מגשר: לדעת לזהות את הגבול.
לא בכל מחלוקת שאני פוגשת נכון שאני אהיה המגשרת.
כאשר אני מעורבת בפרויקט ויש למחלוקת השפעה על התקדמותו, או כאשר ההיכרות שלי עם אחד הצדדים עלולה להעלות שאלה לגבי הניטרליות שלי, נכון יותר להפנות את הצדדים למגשר חיצוני.
בעיניי, גם זו חלק מהמקצועיות.
לנהל פרויקט — וללוות אנשים
המטרה שלי כמנהלת פרויקט מטעם בעלי הזכויות אינה ״לפתור להם את החיים״, וגם לא לגרום לכולם להסכים איתי.
המטרה היא לבנות תהליך שבו אפשר לדבר גם כשיש מחלוקת, לזהות בעיות לפני שהן הופכות למשברים, ולדעת מתי לנהל שיחה, מתי להשתמש בכלים גישוריים ומתי להכניס איש מקצוע ניטרלי מבחוץ.
כי בהתחדשות עירונית אנחנו מנהלים פרויקט בנייה — אבל מלווים אנשים.
וככל שהתהליך ארוך ומורכב יותר, היכולת לנהל את מערכות היחסים שבתוכו הופכת לחלק בלתי נפרד מניהול הפרויקט עצמו.
